#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכג. הלוקח פירות שובך מה יניח למוכר? 	"יניח האם ואת בן זוגה. וכן יניח לרשב""ם את הבריכה הראשונה של האם ואת הבריכה הראשונה של הבריכה ראשונה. לתוס' (ד""ה הא) יניח את הבריכה הראשונה של כל בריכה ובריכה <sup>קעו</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעו.  הרשב""א הביא את פירוש ר""ח שאם מכר לו שובכו סתם מניח לו חוץ מהאם ובן זוגה בריכה אחת ראשו נה בלבד, ואם פירש שמוכר לו חוץ מבריכה ראשונה מניח גם את הבריכה הראשונה של הראשונה.</span>"	בבא בתרא פ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכד. הלוקח פירות כוורת נוטל גי נחילים ומסרס. באר, ואלו נחילים יטול הלוקח? (3) 	"לשמואל לאחר שנטל הלוקח גי נחילים נותן המוכר לדבורים לאכול חרדל ומתוך שפיהם חד חוזרות ואוכלות את דובשנן. רשב""ם פירש שגורם להם בכך שיסתרסו מאליהם שמתוך שביעותן מהדבש בטלות מפריה ורביה וחוזרות ועושות דבש. ורבינו חננאל פירש שכח החרדל מקהה שיני הדבורים ואינן יכולות לרעות בשדה וחוזרות ואוכלות הדבש שבנקבים שעל החלות, וכיון שמתפנים הנקבים מן הדבש חוזרות ומולידות בהן דבורים שלשנה הבאה יהיו למוכר <sup>קעז</sup>.<br>לר' יוחנן נוטל שלשה נחילין בסירוס. ופירש הרשב""ם שסירוס לשון דילוג הוא שהלוקח נוטל ג' נחילין ע""י דילוג ראשון שלישי וחמישי, והמוכר יטול השאר.<br>לברייתא הלוקח נוטל ג' נחילין בזה אחר זה, מכאן ואילך נוטל הלוקח אחת ומניח אחת וכן משמע מהמשנה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעז.  פירוש הר""ח הובא בקצרה ברשב""ם והובא כאן מהרשב""א.</span>"	בבא בתרא פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכה. האם דבש חשיב אוכל לענין טומאת אוכלין ומה הדין אם יחשוב עליו לאכילה או לשתיה 1) בשתי חלות 2) בשאר הדבש שבכוורת 3) בדבש שהקצהו למאכל דבורים 4) כשזב מהכוורת 5) כשזב מהכוורת ע""ג כלי מאוס? "	"1) אינו אוכל ואינו משקה. חישב עליו לאכילה מטמא טומאת אוכלין, למשקין מטמא טומאת משקין. לרבי אליעזר אפילו יחשוב עליו לאכילה אינו מטמא טומאת אוכלין, למשקין אינו מטמא טומאת משקין, דחשיב מחובר לקרקע.<br>2) לרבי אליעזר אפילו יחשוב עליו לא מהני וכדלעיל. לרבנן הוה אוכל וביאר רב כהנא שגם בלא מחשבה הוה אוכל.<br>3) לרשב""ם אינו אוכל עד שיחשוב עליו לאכילה. ולתוס' (ד""ה דבש) הוי אוכל עד שיפסל מאכילת כלב.<br>4) הוה משקה, ואם חישב עליו לאכילה הוה אוכל.<br>5) לרבי אליעזר שבכוורת אינו אוכל, אם זב על גבי כלי מאוס לרב זביד אינו אוכל ואינו משקה, אלא א""כ חישב עליו למשקה או לאוכל, ולרב אחא חשיב משקה, אלא א""כ חישב עליו לאכילה וכנ""ל תשובה 4. ולרבנן שבכוורת חשיב אוכל לא מתבטל שם אוכל ממנו עד שיפסל מלאכול לכלב."	בבא בתרא פ. - פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכו. הלוקח קנים וגפנים לקוץ קוצץ מן הפקק ולמעלה. והרי גם בלא קנייה יש לו מן הפקק ולמעלה מתנאי יהושע? 	"תירצו התוס' (ד""ה בקנים) שמתנאי יהושע אין לו רשות לחתוך בחנם אלא בשביל נטיעה ודוקא מן החדש שאינו עושה פירות וממקום שאינו עושה פירות וממקום שאינו רואה את החמה. ועוד שכמה פקקים יש בקנים ובגפנים, והכא מן התחתון והתם מן העליון."	בבא בתרא תוס' פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכז. האם קוצצים בתולת השקמה בשביעית ומדוע? 	"לת""ק אין קוצצים מפני שהיא עבודה שיגדל יותר, וכתיב וכרמך לא תזמור. וכתב הרשב""ם כגון שהוא מג' טפחים ולמעלה [ולכן לא הקשתה הגמ' מדברי ת""ק, מהרש""א[.<br>לר'יהודה בגובה ג' טפחים אסור שודאי מעלי לה.פחות מכך או יותר עד י' טפחים אסור מפני שהוא ספק מעלי לה, מעם הקרקע או מגביה י' טפחים מותר משום שמזיק לאילן וודאי שאינו משביחו."	בבא בתרא פ:		
